כל בר דעת יודע ומבין שצדק מלא או חלקי לא נמצא במערכת בתי המשפט בארץ. ישנו משפט האומר: "מרוב עצים לא רואים את היער". העומס על בתי המשפט והסחבת הבלתי נגמרת ידועים לנו. ישנה אמרה "נכנסת לבית המשפט, אולם אתה לא יודע איך תצא"..
בכל פעם מחדש אנחנו עוצמים את העיניים ושואלים האם זה מציאותי? האם באמת קיים צדק בבתי המשפט? עד כמה מנותקים בתי המשפט מהמציאות הקיימת? או האם השופטים הם אלה שלא מחוברים אל "העם"?
בכתבה הבאה אנסה לזרוע נקודת אור קטנה ולהסביר כיצד המערכת מנסה להכניס מקלות בגלגלי השיניים של עצמה.
כידוע, לנו בארץ ישנם שלושה סוגים של בתי משפט:
- בתי משפט השלום פזורים בכל הארץ, כמעט בכל עיר או מועצה מקומית וזאת על מנת לתת שירות לאזרח בדרך נגישה יותר לסכסוכים שקשורים בתחומים אזרחים.
- בתי המשפט המחוזיים: ישנם 6 בכל הארץ בירושלים, ב"ש, ת"א, פ"ת, נצרת וחיפה. הסמכות שלהם גדולה ורחבה יותר והם עוסקים בתחומים פליליים.
- בית במשפט העליון: הרכב השופטים מונה 15 איש, אחת הסמכויות המרכזיות של בית המשפט הוא לאפשר את הזכות לערער על בתי המשפט השלום או המחוזי, בד"כ אין צורך בחוות דעת גרפולוגית משפטית.
ישנה נקודה נוספת חשובה והיא, שבתי משפט אשר תחום עניינם הינו דיני עבודה. האחד עוסק בתחום אזורי והשני ארצי. מדי פעם אנחנו שומעים על שביתות מאורגנות של גופים ממשלתיים ואז בית המשפט לדיני עבודה תפקידו להוציא צו מניעה לעובדים ולחייב אותם לחזור למקום העבודה מקצועות חיוניים אשר הפסקתם יכולה לפגוע באוכלוסיה כמו: בתי חולים וכו'..
כאשר אנחנו רוצים להגיש חוות דעת גרפולוגית משפטית היא עלולה יכולה להיות קשורה לזיוף מסמכים או חתימת הסכמים בין שותפים עסקיים או אימות כתב יד (האם אותו אדם כתב את הצ'ק אולם החתימה לא שלו)
נקודה נוספת וחשובה היא, שהשופט/ת שומעים את הראיות בתחילת הדיון, יש את הצד של כתב ההגנה ומנגד את כתב האישום. כל אחד מהצדדים מנסה להצדיק את הראיות שלו ולנסות להוכיח לשופט שאכן הוא צודק. ישנם המון עניינים שהשופט/ת אינם בקיאים בחומר או בראיות שהוגשו בפניהם ולכן יש צורך בחוות דעת של מומחה, המסייעת לשופט/ת להבין האם קיים חשד לזיוף חתימה או מסמכים, שהוגשו כראיה לבית המשפט.
ישנם 3 סוגים של עדות בבית משפט:
- עדות שמיעה וראיה
- עדות חוות דעת מקצועית משפטית
- מנוי של בית המשפט לעדות חוות דעת מקצועית.
נשאלת שאלה עקרונית: מה משקל חוות הדעת של המומחה בעיני בית המשפט?
במהלך הזמן נושא זה מקבל תאוצה גדולה ולכן נקודה זאת מאוד חשובה גם לשופט/ת ובמיוחד לאדם שהזמין את חוות הדעת המשפטית. משום שכך אפשר לעלות טיעונים או עובדות בפני בית המשפט.
בד"כ העדות המקצועית לא נערכת דרך שמיעה או ראיה של הדבר אלא ע"פ ניסיונם המקצועי של העד, כל אחד בתחומו. המומחה ניזון רק מאינפורמציה שמגיעה אליו בד"כ מהצד שמזמין את המומחה להגיש את חוות דעתו ויכול להיות שלא מספרים לו את כל האמת, גם נקודה זאת צריכה לבוא בחשבון.
חשוב מאוד לציין שחוות הדעת צריכה להיות קצרה, עניינית ומסודרת. פעמים לא מעטות נתקלתי בשופט/ת אשר איבדו את סבלנותם, בשל חוסר ידע בתחום ושאינם מתבוננים בחוות הדעת בשל מספר סיבות:
- חוות הדעת אינה כתובה בצורה עניינית ומסודרת (ישנו נוהל כתיבת חוות דעת משפטית).
- השופט/ת לא מאמינים בתחום מסוים וחושבים שיש להם מספיק ידע בנושא.
- חוות הדעת של המומחה הוגשה באיחור רב, בלי בקשה להוספת זמן שאושר מבית המשפט.
לעיתים ישנם דיונים שכל אחד מהצדדים מזמין מומחה באותו תחום, אולם כל מומחה טוען ההפך.. מה עושים?
בית המשפט יכול למנות מומחה מטעמו כדי להגיע להחלטה לגבי תיק זה. חשוב לציין שלבית המשפט ישנה רשימה של עדים בתחומים שונים והשופט הוא זה שקובע מי יהיה העד המומחה. לפני כן, הוא חייב כמובן לקבל את אישורו של העד.
חשוב לציין שכל עד משפטי ולא חשוב מאיזה צד הוא, אין אפשרות להעמידו לדין אפילו אם הוא שיקר בעדותו, אולם ניתן להוכיח את אמינותו של העד ע"י חקירה נגדית. על נושא זה אכתוב לכם בנפרד.
מקווה שעזרתי לכם להבין ולו במעט, מה משקלה של חוות דעת משפטית גרפולוגית. אשמח לענות על כל שאלה בנושא זה. חשוב לציין שאני לא עו"ד אולם במשך השנים רכשתי לא מעט ניסיון וכיום גם עו"ד מתייעצים עימי בנושא זה.